FANDOM


פרחעריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לויקעברית והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

פרח - שם עצם: החלק היפה של הצמחעריכה

פֶּרַח

א. איבר בחלק מהצמחים המשמש לרבייה זוויגית, ומשמש לאדם לנוי
  • פרחים לכבוד שבת
ב. בהשאלה: מישהי או משהו יפה
  • (טיופטיופ - קולות נעילה חשמלית של רכב) 'תראו את הפרח היפהפה הזה - ריבי' (סדרת הטלויזיה: הישראלים)

מקורות פרח, במשמעות חלק של צמח עריכה

נראה שבמקורו התנ"כי 'פרח' משמעותו היתה התפרחת של צמחים, ובה זרעים המפוזרים על ידי הרוח, דוגמת תפרחת שערות השיבה בפרח ה'סביון'. וכך מתוארת מנורת שבעת הקנים במשכן, בצורה של צמח (נגה הראובני בספרו טבע ונוף במורשת ישראל, ומאוחר יותר בספר שלם אודות נושא זה: סמל המדינה: שורשיו בטבע הארץ ובמורשת ישראל, שם ליבו לכך והדגיש עניין זה):

ציטוט יובא כאן


פרח - תואר: גברבר (ממוצא מזרחי)עריכה

פְרֵח - זכר הפרַחָה: מקור הביטוי פרחה הוא בשם המצוי אצל יהודי מרוקו פְרֵיחה (באות פ"ה רפה), שם שעוּברת ל'פרחיה', אך משמעותו בערבית فَرَح - שמחה משורש פרג', או במשמעות פרגית (אפרוח) גם הוא מאותו השורש של שמחה ובריחה.

פרח - פועל: ברח או עף עריכה

פָּרַח - שורש וגזרה פ־ר־ח ב, גזרת השלמים

א. התעופף, טס, ריחף באוויר.
  • הציפור פרחה ברגע שקרבנו אל העץ.
  • "קן סתומה שפרח ממנה גוזל לאויר או שפרח בין המתות או שמת אחד מהן יקח זוג לשני פרח לבין הקריבות פסול ופוסל אחד כנגדו שהגוזל הפורח פסול ופוסל אחד כנגדו" (משנה, מסכת קינים, פרק ב', משנה א')
ב. בהשאלה הסתלק, עזב.
  • השוטרים הגיעו אל הבית וגילו כי הפורץ פרח.
  • "וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו (פרשת צו (ספר ויקרא)) - מי שטומאה פורחת ממנו, יצא בשר שאין טומאה פורחת ממנו; ואם איתא, הרי טומאה פורחת ממנו על ידי האור!" (ביאור:בבלי זבחים ד - מעומד|בבלי, פרק בית שמאי (זבחים מג: בדפוס וילנא))

מקורות פרח, במשמעות ברח עריכה

גיזרון:

במשמעות זו, כנראה הפסוק ביחזקאל לבנות ישראל ה'מתפרות כסתות' ומנבאות שקרים: 'הִנְנִי אֶל כִּסְּתוֹתֵיכֶנָה אֲשֶׁר אַתֵּנָה מְצֹדְדוֹת שָׁם אֶת הַנְּפָשׁוֹת? - לְפֹרְחוֹת!'
מקור הפועל 'פרח' כנראה בפעלים הקשורים לריחוק (רחק, ברח, רוח, ובערבית: 'ראח' - הלך) הבאים מהצליל המופק על ידי רועי צאן בעת הסעת הצאן (ודומה לו בכך גם הפועל 'רעה'). :נראה שהפועל במשמעותו זו התגלגל אל השפה העברית מן השפה הארמית, וכפי שמופיע במדרש על 'שעת מתן תורה': "ציפור לא צייץ, עוף לא פרח".
בתנ"ך מופיע אפרוח המצוי גם בארמית, והלקוח כנראה ממשמעות פועל זו, וכך בשירו של אריק איינשטיין: 'הגוזלים שלי עזבו את הקן, פרשו כנפיים ועפו' הכותרת המקורית היתה: 'פרחו מן הקן', כגמרא במסכת סנהדרין: ראה אותן רצין אחר מציאה, אחר צבי שבור (עם רגל שבורה), אחר גוזלות שלא פרחו, ואמר: "זכתה לי שדי!!" - זכתה לו.

העתקה מויקימילון בעריכה שלי לפני שינוי. בקרוב נערוך את זה עריכה

פֶּרַחעריכה

תבנית:ניתוח דקדוקי

קובץ:Perach color.jpg
קובץ:Flower 7.jpg
  1. איבר בחלק מהצמחים המשמש לרבייה זוויגית.
  2. טירון, מתמחה, אדם החדש במקצוע כלשהו.

גיזרוןעריכה

  1. המילה נגזרה מן הפועל פָּרַח (ראו להלן).

מובאות נוספותעריכה

1עריכה

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

תבנית:מיזמים


תבנית:שורש

פָּרַח תבנית:משניעריכה

תבנית:ניתוח דקדוקי לפועל

  1. צמחו בו פרחים.
  2. תבנית:בהשאלה התפתח, הצליח, התקדם.
  3. פצעים הופיעו על עור גופו, או פצע שהתפתח, התרחב או התרבה

גיזרוןעריכה

  1. מקור הפועל בהשאלה ממשמעותו המקראית - התרחקות, והוא מן המלים הקדומות בעלות מצלול רח ודומיו (ברח, רוח, ריח, רחף, רועה, פרג (פרח המפיץ את זרעיו), ובערבית 'בראח' - הלך). המילה הושאלה לתהליך פיזור תפרחות הזרעים ברוח. בתנ"ך נמצא פעמים רבות בהקשר לצמיחה וצמחים, ואף הובן כחלק של הצמח במדרשים. שר המשקים מספר ליוסף את חלומו: "וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ...". מטהו של אהרן העשוי ענף עץ שקד "פורח" לעומת המטות - המקלות של קורח: "וַיְהִי מִמָּחֳרָת, וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל הָעֵדוּת, וְהִנֵּה: פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי, וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ, וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים..." פעלים מקבילים בעלי משמעות זהה או קרובה נמצאו גם בארמית גלילית (שבה דיברו תושבי ארץ־ישראל), בסורית, בערבית, באכדית ובמצרית.
  2. בהשאלה מפירוש 1 - במשמעות התפתחות החלק היפה של הצמח. כך בנבואת הישועה של ישעיה: "...יָצִיץ וּפָרַח יִשְׂרָאֵל, וּמָלְאוּ פְנֵי תֵבֵל תְּנוּבָה."
  3. במשמעות פריחת פצעים, המופיעה פעמים רבות בתנ"ך: "וְאִם פָּרוֹחַ תִּפְרַח הַצָּרַעַת בָּעוֹר וְכִסְּתָה הַצָּרַעַת אֵת כָּל עוֹר הַנֶּגַע מֵרֹאשׁוֹ וְעַד רַגְלָיו..." (פרשת מצורע), נוצרה ככל הנראה מפירושה המקורי של המילה במשמעות "עבר" או "התרחב". בעברית החדשה הורחבה המשמעות גם ל"פרץ" או "הופיע פתאום".

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

תבנית:שורש

פָּרַח תבנית:משניעריכה

תבנית:ניתוח דקדוקי לפועל

  1. התעופף, טס, ריחף באוויר.
  2. בהשאלה הסתלק, עזב.

גיזרוןעריכה

  1. במשמעות זו, כנראה הפסוק ביחזקאל לבנות ישראל ה'מתפרות כסתות' ומנבאות שקרים: 'הִנְנִי אֶל כִּסְּתוֹתֵיכֶנָה אֲשֶׁר אַתֵּנָה מְצֹדְדוֹת שָׁם אֶת הַנְּפָשׁוֹת? - לְפֹרְחוֹת!' מקור הפועל 'פרח' כנראה בפעלים הקשורים לריחוק (רחק, ברח, רוח, ובערבית: 'ראח' - הלך) הבאים מהצליל המופק על ידי רועי צאן בעת הסעת הצאן (ודומה לו בכך גם הפועל 'רעה'). נראה שהפועל במשמעותו זו התגלגל אל השפה העברית מן השפה הארמית, וכפי שמופיע במדרש על 'שעת מתן תורה': "ציפור לא צייץ, עוף לא פרח". בתנ"ך מופיע אפרוח המצוי גם בארמית, והלקוח כנראה ממשמעות פועל זו, וכך בשירו של אריק איינשטיין: 'הגוזלים שלי עזבו את הקן, פרשו כנפיים ועפו' הכותרת המקורית היתה: 'פרחו מן הקן', כגמרא במסכת סנהדרין: ראה אותן רצין אחר מציאה, אחר צבי שבור (עם רגל שבורה), אחר גוזלות שלא פרחו, ואמר: "זכתה לי שדי!!" - זכתה לו.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

תבנית:שורש


פְרֵחעריכה

תבנית:ניתוח דקדוקי

  1. תבנית:סלנג זכר הפרחה.

גיזרוןעריכה

  1. גוף זכר לשם שמקורו בגוף נקבה. בדומה לכוסית וכוסון.
  2. מקור הביטוי פרחה הוא בשם המצוי אצל יהודי מרוקו פְרֵיחה (באות פ"ה רפה), ומשמעותו בערבית فَرَح - שמחה משורש פרג', או במשמעות פרגית (אפרוח) גם הוא מאותו השורש של שמחה ובריחה.

--עד כאן העתקה מקורית-----------------------

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית